סוגי טיפולים ביולוגיים לפסוריאזיס וכיצד לבחור את המתאים לכם

השאלה מהם סוגי טיפולים ביולוגיים לפסוריאזיס וכיצד לבחור את המתאים לכם עולה בדרך כלל כאשר טיפול מקומי ופוטותרפיה אינם מספקים. טיפולים ביולוגיים לפסוריאזיס חוללו מהפכה בניהול המחלה, בעיקר בפסוריאזיס בינונית עד קשה ובמקרי פסוריאזיס פלאק עמידים. המאמר סוקר את משפחות התרופות ואת מנגנוני הפעולה שלהן, את הקריטריונים הקליניים לבחירה, את הבדיקות הנדרשות לפני תחילת הטיפול ואת שגרת המעקב.

במה תרופה ביולוגית שונה מטיפול סיסטמי מסורתי?

פסוריאזיס מוגדרת כיום כדלקת כרונית שמניעה פעילות יתר של מערכת החיסון, ובמרכזה חלבונים דלקתיים הנקראים ציטוקינים. תרופות מסורתיות, כמו מתוטרקסט או ציקלוספורין, מדכאות את מערכת החיסון באופן רחב. טיפולים ביולוגיים פועלים אחרת: כל תכשיר חוסם ציטוקין אחד או מסלול אחד בלבד, ולכן הפגיעה בשאר מערכת החיסון מצומצמת יותר. סקירה של סוגי התרופות, אופני המתן ושיקולי הבחירה מופיעה באתר האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה.

מעכבי TNF ומעכבי אינטרלוקין 12/23

מעכבי TNF, ובהם אדלימומאב, אטנרספט ואינפליקסימאב, היו הדור הראשון של התרופות הביולוגיות, והם חוסמים ציר דלקתי רחב. שנים של ניסיון קליני יצרו להם פרופיל בטיחות מוכר היטב, והם יעילים גם כשיש מעורבות מפרקית. מעכבי אינטרלוקין 12/23, כמו אוסטקינומאב, מייצגים שלב מעבר לעבר טיפול ממוקד יותר: חסימה צרה יותר ומתן בתדירות נמוכה יותר.

מעכבי אינטרלוקין 17 ומעכבי אינטרלוקין 23

הדורות החדשים יותר כוללים מעכבי אינטרלוקין 17 (סקוקינומאב, איקסקיזומאב, בימקקיזומאב) ומעכבי אינטרלוקין 23 (גוסלקומאב, ריסנקיזומאב, טילדרקיזומאב). שתי הקבוצות מגיעות לעיתים קרובות להפוגה עורית מלאה או כמעט מלאה, ויעילותן הקלינית גבוהה במיוחד. ההבדל המעשי הוא בקצב ובתדירות: מעכבי אינטרלוקין 17 פועלים מהר יותר ומוזרקים בתדירות גבוהה יחסית, ואילו מעכבי אינטרלוקין 23 פועלים בהדרגה ומאפשרים מרווחים של חודשיים עד שלושה חודשים בין המנות.

שני מטופלים, שתי בחירות שונות

מטופל עם נגעים מעטים בגוף אך מעורבות קשה בציפורניים ובקרקפת, ומטופלת עם דלקת מפרקים פסוריאטית לצד פלאקים בעור, לא יקבלו בהכרח אותה תרופה. לפי הנחיות ההסתדרות הרפואית בישראל, ההחלטה נשענת על חומרת המחלה, על מיקום הנגעים ועל התגובה לטיפולים קודמים. כישלון של טיפול סיסטמי קונבנציונלי או של פוטותרפיה מצדיק מעבר לתרופה ביולוגית. גם שטח גוף מצומצם אינו שולל טיפול כזה כשמדובר בפנים, בכפות ידיים ורגליים, באזור הגניטלי או בציפורניים, שבהם הפגיעה התפקודית והאישית גדולה.

דלקת מפרקים פסוריאטית מחייבת בחירה בתרופה שמטפלת בשני האיברים יחד. גם אורח החיים משפיע: הזרקה תת-עורית עצמית בבית נוחה למי שנוסע הרבה, בעוד טיפול בעירוי במרפאה מתאים למי שמעדיף מסגרת קבועה. הנוחות משפיעה ישירות על היענות לטיפול, כי מנות שמדולגות בגלל עבודה או נסיעות פוגעות ביעילות.

בדיקות לפני הטיפול: מה נבדק ולמה

הבירור המקדים נועד להבטיח שדיכוי ממוקד של מערכת החיסון לא יעורר זיהום רדום. סקר שחפת סמויה נערך באמצעות מבחן מנטו או בדיקת דם מסוג קוונטיפרון, יחד עם צילום חזה. בדיקות סרולוגיה שוללות נשאות של הפטיטיס B ו-C ושל HIV. כאשר מתגלה זיהום רדום, הטיפול המניעתי מושלם לפני מתן התרופה הביולוגית ולא במקביל אליו.

סוללת הבדיקות השגרתית כוללת ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, שקיעת דם ומדדי דלקת. גם סטטוס החיסונים נבדק: חיסונים חיים-מוחלשים אסורים בזמן הטיפול ולכן מושלמים מראש, וחיסונים מומתים, כמו שפעת, קורונה, דלקת ריאות ושלבקת חוגרת, מומלצים לפני תחילתו.

איך נקבע שהטיפול עובד, ומה קורה כשהוא מפסיק לעבוד

ההצלחה נמדדת במדד PASI, שמעריך את היקף הנגעים ואת עוצמתם, וכן בשביעות רצון ובאיכות החיים. הערכת היעילות הראשונית נעשית בדרך כלל בין 12 ל-16 שבועות מתחילת הטיפול, אם כי מעכבי אינטרלוקין 17 מראים שיפור מוקדם יותר מתרופות שפועלות בהדרגה. היעד הקליני הוא ניקוי של 75% עד 100% מנגעי העור והפחתה בולטת בגרד ובאי-נוחות. ההנחיות הבריטיות מתארות ניטור סדיר לאורך חודשים ושנים.

אובדן תגובה משני מתרחש כשתרופה שפעלה בעבר מאבדת מיעילותה, לעיתים בגלל נוגדנים מנטרלים. לפני החלפה נבדקים גורמים אחרים: ירידה בהיענות, לחץ נפשי קיצוני, תרופה חדשה או זיהום מקביל. הפתרונות כוללים קיצור מרווחי המתן, העלאת מינון כשאפשר, או מעבר לתרופה בעלת מנגנון פעולה שונה.

טעויות נפוצות בניהול הטיפול היום-יומי

הטעות הראשונה היא התעלמות מסימני זיהום. תופעות הלוואי השכיחות מקומיות וקלות: אדמומיות, נפיחות או כאב באתר ההזרקה, כאבי ראש וזיהומים קלים בדרכי הנשימה העליונות. חום גבוה, שיעול ממושך או פצע עורי שאינו מחלים דורשים בדיקה. למשפחות מסוימות יש תופעות ייחודיות, כמו זיהומי קנדידה שטחיים במעכבי אינטרלוקין 17, ושלשולים או מחלת מעי דלקתית שמצריכים בירור.

הטעות השנייה היא הזרקה בזמן מחלת חום חריפה או נטילת אנטיביוטיקה; מנה כזו נדחית עד החלמה מלאה. ניתוח מתוכנן או טיפול שיניים פולשני מתואמים מול מועד ההזרקה לפי זמן מחצית החיים של התרופה. הטעות השלישית היא אי-יידוע של רופא מטפל או מנתח על השימוש בתרופה ביולוגית. בדיקות דם תקופתיות ומעקב אצל רופא עור אחת למספר חודשים משלימים את מערך הבטיחות.

שילוב טיפולים והיריון

לנגעים בודדים ועמידים אפשר לשלב משחות מקומיות, סטרואידים או נגזרות של ויטמין D, ובמקרים נבחרים גם פוטותרפיה לפי שיקול דעת רפואי בלבד. השילוב מפחית עומס דלקתי מקומי בלי לפגוע בפרופיל הבטיחות הכללי. בתכנון היריון והנקה קיים הבדל בין התרופות: סרטוליזומאב פגול נטול מקטע Fc ועובר את השליה במידה מועטה, לעומת נוגדנים מלאים. תכנון מוקדם וייעוץ משותף של רופא עור ומומחה להיריון בסיכון קודמים לכניסה להיריון.

שאלות נפוצות

על העסק

ד"ר גיא פררו הוא מומחה למחלות עור ומין, המפעיל מרפאת עור פרטית בחיפה. המרפאה מציעה פתרונות מקצועיים בתחומי הדרמטולוגיה והאסתטיקה, לטיפול במגוון רחב של מחלות עור, תופעות אסתטיות וצלקות.