עולם הילדות של המאה ה-21 מציב בפני הורים ומטפלים אתגרים חדשים ומורכבים. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר הוא העלייה המתמשכת במספר הילדים שמאובחנים עם קשיי וויסות רגשי וקשיי קשב וריכוז. אלה לא רק "ילדים נוספים עם ADHD" – אלה ילדים שעולמם הפנימי עשיר ומורכב, אך הכלים הרגשיים שלהם לא תמיד מתאימים לדרישות הסביבה הסובבת אותם.
ד"ר יעל דפנה טליאס מביאה לתחום הטיפול הרגשי בילדים גישה חדשנית המשלבת הבנה עמוקה של צרכי ילדים עם קשיי וויסות וקשב. בעלת דוקטורט בתחום הגיל הרך ומומחית בתרפיה במשחק, היא מפתחת מענים טיפוליים מותאמים אישית שמכבדים את הייחודיות של כל ילד ומתמקדים בחיזוק הכוחות הפנימיים שלו.
מה הקשר בין קשיי קשב לוויסות רגשי?
הקשר בין קשיי קשב לוויסות רגשי הוא עמוק ומורכב יותר ממה שרבים מבינים. שני החוקרים המובילים בתחום ה ADHD בארה"ב, ראסל בארקלי ותומאס בראון מדגישים, שניהם, את תחום הויסות הרגשי כתחום שמעמיד קשיים ואתגרים עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD.
ילדים עם קשיי קשב לא רק מתקשים להתרכז במשימות אקדמיות. הם גם נאלצים להתמודד עם קשיים מורכבים בוויסות הרגשי שלהם. זה כולל קושי לעכב תגובות רגשיות מיידיות, קושי להירגע לאחר התרגשות, נטייה לתגובות רגשיות עזות, וקושי להתאים את הביטוי הרגשי למצב או להקשר החברתי.
המחקרים מראים כי אלה לא שני קשיים נפרדים שמופיעים יחד במקרה, אלא שניהם נובעים מאותם אזורים במוח שאחראיים על פונקציות ניהוליות. המוח הפרונטלי, שאחראי על תכנון, עיכוב והחלטות, הוא גם זה שמווסת רגשות. כאשר יש קושי באזור הזה, הילד מתמודד עם אתגרים כפולים.
איך מזהים קשיי וויסות רגשי אצל ילדים?
חוסר ויסות רגשי מאפיין ילדים ומבוגרים הסובלים מאחד המצבים הבאים: הפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפרעת התנגדות מתריסה (ODD), הפרעות התנהגות, הפרעת התפרצות לסירוגין. הסימנים יכולים להיות מגוונים ולהתבטא בתחומים שונים של חיי הילד.
בתחום הרגשי, נוכל לראות ילדים שמתפרצים בכעס באופן תכוף ולא פרופורציונלי למצב, ילדים שמתקשים להירגע לאחר התרגשות, או ילדים שעוברים מרגש לרגש בצורה קיצונית ובלתי צפויה. בתחום החברתי, הקשיים עשויים להתבטא בקושי לקרוא רמזים חברתיים, תגובות לא מתאימות במצבים חברתיים, או קושי לשמור על חברויות.
בתחום האקדמי, מעבר לקשיי הריכוז הידועים, נוכל לראות תסכול גבוה ממטלות, נטישה מהירה של משימות כשהן הופכות מאתגרות, או חרדת ביצוע שמשתקת את הילד. כל אלה הם ביטויים של קושי בוויסות רגשי שמתלווה לקשיי הקשב.
מה מייחד את הגישה הטיפולית של ד"ר טליאס?
הגישה של ד"ר יעל דפנה טליאס מתבססת על ההבנה שכל ילד הוא אינדיבידואל ייחודי עם צרכים, כוחות ואתגרים ספציפיים. במקום להתמקד רק בהתנהגויות הבעייתיות או בקשיים, היא בוחרת לראות את הילד השלם – עם הכוחות, היכולות והפוטנציאל שלו.
הטיפול בגישת Play Therapy מאפשר לילדים עם קשיי וויסות וקשב לחקור את עולמם הרגשי בדרך שמתאימה להם. במקום לדרוש מהם לשבת ולדבר על הרגשות שלהם (משהו שיכול להיות במיוחד מאתגר עבור ילדים עם קשיי קשב), המשחק מעניק להם מרחב לביטוי טבעי וספונטני.
באמצעות המשחק, ילדים יכולים לתרגל מיומנויות ויסות רגשי בסביבה בטוחה. הם יכולים "לשחק" סיטואציות מתסכלות ולחקור דרכים שונות להתמודדות. הם יכולים לתרגל דחיית סיפוק, לעבוד על אימפולסיביות, ולפתח אסטרטגיות חדשות להרגעה עצמית.
איך המשחק עוזר לפתח כלי ויסות רגשי?
המשחק הטיפולי מציע כמה יתרונות ייחודיים לילדים עם קשיי וויסות וקשב. ראשית, המשחק הוא פעילות שמושכת באופן טבעי את הקשב של הילד. גם ילדים עם קשיי קשב חמורים יכולים להתרכז במשחק שמעניין אותם, מה שיוצר הזדמנות לעבודה טיפולית משמעותית.
שנית, המשחק מאפשר ללמוד ולתרגל מיומנויות חדשות ללא הלחץ של "ללמוד משהו חשוב". הילד חווה את התהליך כמהנה ומעניין, בעוד שהוא למעשה מפתח כלים רגשיים חשובים. לדוגמה, משחק עם כללים מלמד על דחיית סיפוק, על קבלת התוצאות, ועל התמודדות עם תסכול.
שלישית, המשחק מאפשר חזרה בטוחה על חוויות קשות. ילד שמתמודד עם קשיים בבית הספר יכול "לשחק בית ספר" ולחקור דרכים שונות להתמודד עם המצבים המאתגרים. זה נותן לו תחושת שליטה ומסוגלות שחסרה לו במציאות.
מה התפקיד של ההורים בתהליך הטיפולי?
ילדים עם קשיי וויסות וקשב זקוקים לסביבה תומכת ומבינה גם מחוץ לחדר הטיפולים. ההורים הם שותפים חיוניים בתהליך, והבנתם ותמיכתם משפיעות באופן משמעותי על הצלחת הטיפול.
ד"ר טליאס עובדת עם ההורים על מספר רמות. ראשית, היא מסייעת להם להבין את האתגרים הייחודיים שהילד שלהם מתמודד איתם. הבנה זו חשובה כי היא מאפשרת להורים לפתח ציפיות ריאליות ולהגיב לקשיים בדרך תומכת ולא ביקורתית.
שנית, ההורים לומדים אסטרטגיות מעשיות ליצירת סביבה מסייעת בבית. זה כולל דרכים ליצירת שגרות שמפחיתות חרדה, אסטרטגיות לניהול התפרצויות רגשיות, ודרכים לחיזוק ההצלחות והכוחות של הילד.
שלישית, ההורים מקבלים תמיכה רגשית להתמודדות עם האתגרים של הורות לילד עם קשיי וויסות וקשב. המחקרים מלמדים כי הורים לילדים עם ADHD חווים לעיתים קרובות לחץ, תסכול, ואשמה. התמיכה הרגשית והכלים המעשיים שהם מקבלים בהדרכה עוזרים לכל המשפחה לתפקד טוב יותר.
איך מטפלים בקשיים האקדמיים שנלווים לקשיי הוויסות?
אחד האתגרים המרכזיים של ילדים עם קשיי וויסות וקשב הוא הפער בין היכולות שלהם לבין הביצועים האקדמיים. השלכותיה השליליות של הפרעת הקשב והריכוז מתרחשות במישורים שונים וכוללות מלבד קשיים אקדמיים גם בעיות בוויסות רגשי, בעיות חברתיות וקשיים התנהגותיים.
הגישה של ד"ר טליאס מתייחסת לקשיים האקדמיים כחלק ממכלול הקשיים הרגשיים. במקום להתמקד רק ב"שיפור הציונים", היא עובדת על פיתוח יחס חיובי ללמידה, על בניית ביטחון עצמי אקדמי, ועל פיתוח אסטרטגיות התמודדות עם תסכול לימודי.
באמצעות המשחק הטיפולי, ילדים יכולים לחקור את החרדות שלהם סביב בית הספר, לתרגל התמודדות עם כישלון, ולבנות מחדש את התפיסה העצמית שלהם כלומדים. הם לומדים שכישלון הוא חלק טבעי מתהליך הלמידה, ושיש דרכים להתמודד עם תסכול מבלי לוותר.
מתי כדאי לפנות לטיפול רגשי?
השאלה מתי לפנות לטיפול רגשי עבור ילד עם קשיי וויסות וקשב היא מורכבת. מחקרים מראים שטיפול רגשי יכול להיות יעיל גם כטיפול עצמאי וגם כמשלים לטיפול תרופתי, תלוי בצרכים הספציפיים של הילד.
ישנם כמה סימנים שמעידים על כך שילד עשוי להרוויח מטיפול רגשי: כאשר הקשיים משפיעים על מספר תחומי חיים (בית, בית ספר, חברים), כאשר יש ירידה בביטחון העצמי או בדימוי העצמי, כאשר מופיעות התנהגויות נמנעות (כמו סירוב ללכת לבית הספר), או כאשר יש עלייה בחרדות ופחדים.
חשוב לזכור שטיפול רגשי אינו רק עבור "מקרים קשים". גם ילדים שמתמודדים יחסית טוב יכולים להרוויח מתהליך שיעזור להם לפתח כלים רגשיים טובים יותר, לחזק את הביטחון העצמי, ולמנוע הסלמה של קשיים בעתיד.
מה מצפה לילד בתהליך הטיפולי?
התהליך טיפול רגשי לילדים "ד"ר יעל דפנה טליאס" מתחיל בשלב היכרות וביסוס אמון. חשוב שהילד ירגיש בטוח ומתקבל במרחב הטיפולי, במיוחד אם יש לו חוויות שליליות קודמות עם מבוגרים שניסו "לתקן" אותו.
בשלב הבא, הילד מתחיל לחקור את המשחקים והכלים השונים בחדר הטיפולים. המטפלת צופה ומקשיבה, מזהה דפוסים וקושיים, ומתחילה להבין את העולם הרגשי הייחודי של הילד. היא לא מכווינה או מביקרת, אלא מעניקה נוכחות תומכת ומקבלת.
ככל שהאמון מתחזק, הילד מתחיל להביא למשחק את הנושאים שמעסיקים אותו – הקשיים בבית הספר, החרדות, הכעסים, החלומות. המטפלת עוזרת לו לעבד את החוויות הללו, להבין את הרגשות, ולפתח אסטרטגיות חדשות להתמודדות.
איך מודדים את ההצלחה הטיפולית?
הצלחה טיפולית בעבודה עם ילדים עם קשיי וויסות וקשב נמדדת בכמה מימדים. המימד הראשון הוא שיפור בוויסות הרגשי – פחות התפרצויות, יכולת גדולה יותר להירגע לאחר התרגשות, ותגובות רגשיות מתאימות יותר למצב.
המימד השני הוא שיפור בתפקוד החברתי. ילדים מתחילים לקרוא טוב יותר רמזים חברתיים, מפתחים יכולות גדולות יותר ליצירת חברויות ושמירה עליהן, ומראים יותר אמפתיה ורגישות לאחרים.
המימד השלישי הוא שיפור בביטחון העצמי ובדימוי העצמי. הילד מתחיל לראות את עצמו לא רק דרך הקשיים שלו, אלא גם דרך הכוחות והיכולות שלו. הוא מפתח תחושה חיובית יותר לגבי עצמו ולגבי יכולותיו.
המימד הרביעי הוא שיפור בתפקוד האקדמי – לא בהכרח בציונים (אם כי גם זה יכול לקרות), אלא ביחס ללמידה, בנכונות לנסות משימות חדשות, ובהתמדה בתהליכי למידה.
מסע של גילוי ועצמה
הטיפול הרגשי לילדים עם קשיי וויסות וקשב הוא מסע של גילוי עצמי, פיתוח כלים, ובנייה מחדש של הביטחון העצמי. זה לא מסע קל או קצר, אבל זה מסע שיכול לשנות באופן מהותי את חייו של הילד ושל כל המשפחה.
הגישה של ד"ר יעל דפנה טליאס מעניקה לילדים האלה מה שהם הכי צריכים: הבנה, קבלה, וכלים מעשיים להתמודדות. היא מאמינה ביכולת של כל ילד לגדול ולהתפתח, ומעניקה לו את המרחב והתמיכה הדרושים לכך.
לפרטים נוספים ולקביעת פגישה עם ד"ר יעל דפנה טליאס, ניתן לפנות לקליניקה בראשון לציון. הקליניקה מציעה סביבה מותאמת וחמה לילדים מגיל שנתיים ומעלה, ומתמחה בטיפול רגשי בגישת Play Therapy לילדים עם מגוון רחב של אתגרים, כולל קשיי וויסות רגשי וקשיי קשב וריכוז.